אסלאם

סקירה כללית

המילה "אסלאם" פירושה כניעה לרצון האל (אללה). המוסלמים מאמינים שמוחמד הוא האחרון בשרשרת נביאים שכוללת את אברהם, משה וישו, ושהקוראן הוא דבר האל כפי שנמסר לו. בבסיס הדת עומדים חמשת עמודי התווך:

• השהאדה: הצהרת האמונה.
• תפילה חמש פעמים ביום.
• צדקה (זכאת).
• צום הרמדאן.
• עלייה לרגל למכה (חאג׳), למי שיכול.

השריעה, המשפט הדתי, מסדירה תחומים רבים בחיים. היא מתפרשת בצורות שונות בקהילות ובמדינות שונות.

מקורות והיסטוריה

לפי המסורת, מוחמד קיבל את ההתגלות הראשונה בשנת 610, במערת חירא שליד מכה. בעקבות התנגדות של שבט קורייש, השבט ששלט במכה, היגר עם מאמיניו בשנת 622 למדינה. ההגירה הזו, ההִג׳רה, היא תחילת הלוח המוסלמי. במדינה הקים מוחמד קהילה (אֻמה) שהייתה גם דתית וגם פוליטית. עד מותו בשנת 632 התאחדו רוב שבטי ערב תחת האסלאם.

התפתחות וזרמים

אחרי מות הנביא פרצה מחלוקת על השאלה מי יעמוד בראש הקהילה, והיא הולידה את הפיצול בין סונים לשיעים:

• הסונים קיבלו את הח׳ליפים שנבחרו.
• השיעים טענו שההנהגה שייכת לעלי, חתנו של הנביא, ולצאצאיו.

בתוך האסלאם הסוני התגבשו ארבע אסכולות משפט מרכזיות. לצד הזרמים המשפטיים התפתחה גם המיסטיקה הסופית. בעידן המודרני צמחו גם זרמי רפורמה וגם תנועות סלפיות, שמבקשות לחזור לאסלאם של הדורות הראשונים.

איך התפשטה וגדלה

🗺️ מפות ההתפשטות של חמש הדתות הגדולות ←

• כיבושים מהירים: כבר במאה הראשונה לאסלאם השתלטו הח׳ליפויות על שטחים עצומים, מספרד ועד מרכז אסיה. ההמרה של האוכלוסיות הייתה הדרגתית: לא-מוסלמים ("בני חסות", ד׳ימים) הורשו לשמור על דתם תמורת מס מיוחד (ג׳זיה), ורבים התאסלמו במשך מאות שנים, בין השאר כדי לשפר את מעמדם.
• מסחר: סוחרים מוסלמים הביאו את הדת לאינדונזיה, למלזיה, למזרח אפריקה ולמערב אפריקה, ללא כיבוש צבאי. אינדונזיה היא היום המדינה בעלת האוכלוסייה המוסלמית הגדולה בעולם.
• מסדרים סופיים הפיצו את האסלאם בהודו, באפריקה ובמרכז אסיה.
• בימינו: הגידול נובע בעיקר מאוכלוסייה צעירה עם שיעורי ילודה גבוהים.

השפעה על העולם

תור הזהב של האסלאם (המאות ה-8 עד ה-13) הניב הישגים במתמטיקה (אלגברה; הספרות שמקורן בהודו והגיעו לאירופה דרך העולם המוסלמי, ולכן הן נקראות שם "ערביות"), באסטרונומיה, ברפואה (אבן סינא) ובפילוסופיה (אבן רושד). מלומדים בעולם המוסלמי, ובהם גם נוצרים ויהודים, שימרו ותרגמו את הכתבים היווניים, והתרגומים האלה השפיעו על המדע והפילוסופיה באירופה בימי הביניים וברנסנס. האדריכלות, הקליגרפיה והשירה האסלאמיות הן חלק מרכזי במורשת התרבותית של האנושות.

מה מושך מאמינים (חוזקות)

• אמונה פשוטה וברורה באל אחד, בלי מתווכים.
• מסגרת יומיומית ברורה של תפילה, צום וצדקה.
• תחושת שוויון ואחווה, שבולטת במיוחד בחאג׳, שבו כל הגברים לובשים אותם בגדים לבנים ופשוטים (אִחְרָאם).
• דגש חזק על משפחה, קהילה וצדקה.

ביקורות ואתגרים

• זכויות נשים ומיעוטים: מבקרים מצביעים על כך שבמדינות שבהן השריעה היא חוק המדינה, נשים, לא-מוסלמים ובני הקהילה הגאה נפגעים: מגבלות על נשים, עונשי מוות על עזיבת הדת או על חילול הקודש, ואפליה של מיעוטים.
• מחלוקת פנימית: רבים מהמוסלמים עצמם מתנגדים לפרשנויות האלה, ומדגישים שהן משקפות מסורות מקומיות ומשטרים פוליטיים ולא את הדת.
• סכסוכים פנימיים: לסכסוך הסוני-שיעי יש היום ממד גאופוליטי, למשל בין איראן לסעודיה.

חיי אדם, מלחמה ושלום – מה הדת מלמדת

• "מי שהורג נפש... כאילו הרג את האנושות כולה, ומי שמחיה נפש כאילו החיה את האנושות כולה" (סורה 5, פסוק 32, בדומה למשנה).
• מלחמה: המשפט האסלאמי הקלאסי מתיר מלחמה, אבל בכללים: אסור לפגוע בנשים, בילדים, בזקנים ובאנשי דת, ואסור להשחית עצים ויבולים.
• פיגועי התאבדות: האסלאם אוסר התאבדות. רוב אנשי הדת דחו את ההיתר שנתנו קיצונים לפיגועי התאבדות.
• עונשים: בשריעה הקלאסית יש עונשי גוף ועונש מוות (חודוד). השאלה איך ליישם אותם שנויה במחלוקת, והתשובה משתנה ממדינה למדינה.
• בהשוואה לדתות אחרות: קדושת החיים בדתות – השוואה

דת, כוח ואלימות

התפשטות בכוח ושימוש בדת לאלימות:

• הכיבושים: ההתפשטות המוקדמת של האסלאם נעשתה במידה רבה בכיבוש צבאי.
• הג׳יהאד: פירוש המילה הוא "מאמץ". במשפט האסלאמי הקלאסי המושג עוסק בעיקר במלחמה, שהמשפט הגביל בכללים, כמו האיסור לפגוע בנשים ובילדים. מסורת נפוצה, בעיקר בסופיות, מבחינה בין "הג׳יהאד הגדול", מאבק מוסרי פנימי, ל"ג׳יהאד הקטן", המלחמה. חוקרים, וגם מלומדים מוסלמים, מציינים שהחדית׳ שעליו היא נשענת נחשב חלש ואינו מופיע בקבצים הסמכותיים.
• אירועים היסטוריים: בהיסטוריה היו גם המרות בכפייה ורדיפות של מיעוטים, למשל בתקופת האלמוחדון בספרד ובצפון אפריקה.
• טרור בעת המודרנית: ארגונים כמו אל-קאעידה ודאעש פירשו את הג׳יהאד כהיתר לטרור. רוב הקורבנות שלהם היו מוסלמים, ודאעש גם ביצע רצח עם ביזידים.

כשהמוסלמים היו קורבנות:

• בכיבוש ירושלים במסע הצלב הראשון (1099) טבחו הצלבנים בתושבי העיר, מוסלמים ויהודים.
• בסרברניצה שבבוסניה נרצחו ביולי 1995 כ-8,000 גברים ונערים מוסלמים בוסנים. בתי דין בינלאומיים קבעו שזה היה רצח עם.
• במיאנמר נמלטו מאז 2017 יותר מ-700 אלף בני רוהינגה לבנגלדש בעקבות מבצע צבאי. חוקרי האו״ם תיארו אותו כטיהור אתני.
• בשינג׳יאנג שבסין, לפי ארגוני זכויות אדם וחוקרים, הוחזקו מאות אלפי אויגורים ומוסלמים אחרים במחנות מעצר (לפי חלק מההערכות, יותר ממיליון). סין מכחישה וטוענת שמדובר במרכזי הכשרה.
• ב-2019 רצח מחבל מהימין הקיצוני 51 מתפללים בשני מסגדים בקרייסטצ׳רץ׳ שבניו זילנד.

הצד השני:

• ממשלות ואנשי דת בולטים בעולם המוסלמי גינו את הארגונים האלה וקבעו שהם בניגוד לאסלאם. דוגמה לכך היא "המכתב הפתוח לבגדאדי" מספטמבר 2014, שעליו חתמו בתחילה 122 מלומדים מוסלמים.
• ספרד המוסלמית ידעה תקופות ארוכות של דו-קיום עם יהודים ונוצרים, אם כי היסטוריונים חלוקים בשאלה עד כמה הדו-קיום הזה היה הרמוני.
• הקוראן קובע: "אין כפייה בדת" (סורה 2, פסוק 256).