שינטו

סקירה כללית

בשינטו מושם הדגש על טוהר, על טקסי טיהור ועל קשר הרמוני עם הקאמי ועם הקהילה. בכל רחבי יפן פזורים כ-100 אלף מקדשים ציבוריים, שאותם מסמנים שערי הטוריי. כ-80 אלף מהם מסונפים לאיגוד מקדשי השינטו. יפנים רבים פונים לשינטו בטקסי לידה, בחתונות ובפסטיבלים (מאצורי), ולבודהיזם בענייני מוות. לכן השאלה "כמה שינטואיסטים יש" היא שאלה מורכבת.

מקורות והיסטוריה

פולחן הטבע ביפן קדום מאוד. במאות ה-7 וה-8 קיבל השינטו צורה מוסדרת יותר, כשהבית הקיסרי קשר את עצמו לאלת השמש אמאטרסו. במשך כאלף שנה השינטו והבודהיזם היו מעורבבים, וקאמי נחשבו התגלמויות של בודהות.

התפתחות וזרמים

ברסטורציית מייג׳י (1868) הפרידה הממשלה את השינטו מהבודהיזם, והקימה את "השינטו של המדינה". זו הייתה אידיאולוגיה לאומית שהציגה את הקיסר כצאצא אלוהי, וחייבה פולחן במקדשים. אחרי התבוסה במלחמת העולם השנייה פורק השינטו של המדינה בהוראת כוחות הכיבוש ("הנחיית השינטו", 15 בדצמבר 1945), וב-1 בינואר 1946 הכריז הקיסר שאינו אל. מאז השינטו פועל כדת פרטית ללא מעמד רשמי.

איך התפשטה וגדלה

🗺️ מפות ההתפשטות של חמש הדתות הגדולות ←

השינטו כמעט לא התפשט מחוץ ליפן. החריג הוא תקופת האימפריה היפנית, שבה הוקמו מקדשים בקוריאה, בטייוואן ובשטחים כבושים אחרים, ולעיתים נכפה על המקומיים להשתתף בפולחן. כיום מספר המשתתפים הפעילים יורד, בגלל העיור, הזדקנות האוכלוסייה והחילון.

השפעה על העולם

• אסתטיקה ואמנות: השינטו השפיע על האסתטיקה היפנית, למשל פשטות, חומרים טבעיים וכבוד לעונות השנה, ועל האדריכלות, התיאטרון והאמנות.
• תרבות פופולרית: מקדשים כמו פושימי אינארי ואיסה הם אתרי מורשת ותיירות. השינטו מופיע גם בתרבות הפופולרית העולמית, למשל בסרטים של מיאזאקי.

מה מושך מאמינים (חוזקות)

• כבוד עמוק לטבע ולסביבה.
• טקסים ופסטיבלים קהילתיים שמחזקים זהות ושייכות.
• גמישות ושילוב קל עם דתות אחרות.
• אין דרישה לאמונה דוגמטית.

ביקורות ואתגרים

• המיליטריזם היפני: הביקורת המרכזית נוגעת לקשר ההיסטורי של השינטו ללאומנות ולמיליטריזם היפני.
• מקדש יאסוקוני: הוא מוקד המחלוקת. הוא מכבד את רוחות חללי המלחמה של יפן, ובהם גם פושעי מלחמה מורשעים. ביקורים של פוליטיקאים בו מעוררים מחאה בסין ובקוריאה.
• הדרת נשים: יש גם ביקורת על הדרת נשים מטקסים ומאתרים מסוימים.

חיי אדם, מלחמה ושלום – מה הדת מלמדת

• קדושת הטבע והחיים. מושג מרכזי הוא טוהר מול טומאה, ומגע עם מוות נחשב טמא.
• אין לשינטו תורה מגובשת על מלחמה. בתקופת השינטו של המדינה עוצב אידיאל של הקרבה עצמית למען הקיסר.
• אחרי 1945 השינטו מדגיש שלום, וכן טקסי זיכרון לחללי מלחמה.
• בהשוואה לדתות אחרות: קדושת החיים בדתות – השוואה

דת, כוח ואלימות

שינטו של המדינה:

• אימפריאליזם: בעשורים שלפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה, השינטו של המדינה שימש בסיס אידיאולוגי לאימפריאליזם היפני. פולחן הקיסר-האל הצדיק כיבוש ומלחמה, וחיילים חונכו להקריב את עצמם, למשל טייסי הקמיקזה.
• כפייה: בשטחים הכבושים נכפה פולחן שינטו על האוכלוסייה.
• פגיעה בבודהיזם: אחרי הפרדת השינטו מהבודהיזם (1868) פרץ גל של הרס מקדשים, פסלים וכתבים בודהיסטיים, ונזירים הוחזרו בכפייה לחיי חולין ("הייבוטסו קישאקו"). קשה לדעת כמה מקדשים נהרסו או נסגרו: לפי הערכה אחת כ-40 אלף, ובמקומות מסוימים עד 80% מהמקדשים. לפי הערכה אחרת, רק בשנים 1872–1874 חוסלו כ-18 אלף מקדשים, ואולי מספר דומה בשנים 1868–1872. חוקרים מציינים שלגל היו גם מניעים כלכליים ופוליטיים, כמו החרמת אדמות המקדשים.

כשהמאמינים היו קורבנות: המדינה עצמה דיכאה תנועות דתיות חדשות שנשענו על השינטו אך חרגו מהפולחן הרשמי. תנועת אומוטו, למשל, נרדפה ב-1921 וב-1935: מנהיגיה נאסרו (בין השאר באשמת פגיעה בכבוד הקיסר), המרכז שלה נהרס, ועד סוף מלחמת העולם השנייה היא הייתה למעשה מחוץ לחוק. ב-1946 היא נרשמה מחדש כארגון דתי.

הצד השני: מחוץ לתקופה הזו, השינטו אינו מסורת של כיבוש או מלחמת דת. אחרי 1945 הוא חזר להיות דת מקומית וקהילתית.